<h1>ראבי"ה סימן אלף קי"ד</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
אמר רב נחמן אמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל. פי[רשתי] בתשובות באיזה מליח מיירי. ובקערה שאינה מנוקבת מיירי. [ו]אפילו אי לא שהה בה כשיעור פליטת הבשר נאסר כי הקערה קיבלה טעם הדם ונעשה השמנונית המובלע בה איסור והרי היא כחתיכת נבילה, ושומן איסור המובלע בה פולט ואוסר הבשר אפילו בעודו טרוד לפלוט דציר איסור אוסר אפילו בכלי מנוקב ואפילו טרוד לפלוט כדחזינן בעובדא דרב מרי בר רחל (קי"ב ע"ב). והני מילי אם הקערה בת יומא אבל אם אינה בת יומא הבשר מותר וכ"ש אם הקערה חדשה. ואם שהא בה הבשר לבתר פליטה הדר בלע מן הדם ואפילו בקערה חדשה אסורה הבשר וגם הקערה. כבוש הרי הוא כמבושל. רבותי' פי' (כשנכנס) [כשנכבש] ביין וחומץ. ואני קיבלתי אפילו בשאר דברים דחזינן במסכת שביעית (פ"ז מ"ז) כבוש לגבי שמן. והילכתא כשמואל דכי היכי דליתא לדרבין לגבי (השלוק) [מליח] הכי נמי ליתא לגבי כבוש, דכבוש דומה לבישול דחמיר טפי ממליח בזה שהטעם מתפשט בכולו כבישול. ושמעתי שכבישה היא אחר ג' ימים ודוגמא לדבר עירוי ג' ימים (ע"ז ל"ג ע"א), וכפולטו כך בולעו. ואין הנדון דומה לראייה.
